כלור גרגירים 500 גרם 70% למכת כלור בבריכה

500 גרם כלור גרגירים / כלור שקדים – HTH לחיטוי הבריכה בריכוז גבוהה 70%
לשימוש במקרים של ירוקת ואצות בבריכה על מנת לתת "מכת" כלור

להלן ההבדל בין כלור גרירים לכלור נוזלי (מקור CHATGPT)

• • כלור HTH (סידן היפוכלוריט): מגיע בצורת גרגירים, אבקה או טבליות קשיחות. הוא מבוסס על סידן (קלציום).
  • כלור נוזלי (נתרן היפוכלוריט): מגיע כנוזל מוכן לשימוש (דומה לאקונומיקה מרוכזת מאוד) ומבוסס על נתרן (מלח). [1, 2, 3, 4]

• • כלור HTH: בעל ריכוז גבוה מאוד, לרוב בין 65% ל-70% כלור פעיל. לכן הוא תופס מעט מקום באחסון.
  • כלור נוזלי: בעל ריכוז נמוך יחסית, לרוב נע בין 10% ל-12% כלור פעיל (השאר זה מים ומלח). נדרש נפח גדול בהרבה כדי להגיע לאותה רמת חיטוי. [1, 2, 3, 4, 5]

• • כלור HTH: מוסיף סידן למים. שימוש ממושך יעלה את רמת קשיחות המים (Calcium Hardness), דבר שעלול לגרום להיווצרות אבנית, עכירות במים וסתימות בפילטר. הוא פחות מומלץ באזורים שבהם מי הברז כבר עשירים באבנית.
  • כלור נוזלי: מוסיף נתרן (מלח) למים. הוא אינו מעלה את רמת האבנית ואינו משאיר משקעים, מה ששומר על המים צלולים ואינו פוגע בציוד. [1, 2, 3]

• • כלור HTH: בסיסי (pH סביב 10–11). מעלה את ה-pH של הבריכה, אך בצורה מתונה יחסית.
  • כלור נוזלי: בסיסי קיצוני (pH סביב 13). מקפיץ את רמת ה-pH בבריכה במהירות ומחייב הוספה תכופה של חומצה כדי לאזן את המים. [1, 2, 3, 4, 5]

• כלור HTH: יציב מאוד. באריזה סגורה ויבשה הוא יכול להישמר שנים מבלי לאבד מהחוזק שלו.
• כלור נוזלי: לא יציב ומאבד קומפקטיות מהר. הוא מתפרק מעצמו תוך מספר שבועות עד חודשים (במיוחד בחום ובשמש ישראלית), ולכן לא ניתן לאגור אותו לטווח ארוך.

יש להוסיף (רק במקרה של ירוקת/אצות) כ-20 גרם כלור לכל 1 קוב מים ולהפעיל את המשאבה 48 שעות ברציפות!
אזהרה: אסור להיכנס למים במשך 48 שעות 

טיפול בבריכות אינטקס / ויניל / בסטווי / PVC – יש להמיס את הכלור בדלי עם מים מהבריכה לערבב היטב ולאחר מכן לשפוך ישירות לסקימר או לתוך המים.

הקפידו מאוד להמיס את הכלור אחרת החומר עלול לשקוע ולפגוע ביריעה PVC של הבריכה וליצוק נזק.

יש לשמור על הוראות הבטיחות ולהרחיק מילדים.